הבוקר השלישי והאחרון נפתח בתצוגה אפלולית של רימה רומנו עם מסר ברור מהמעצבת שכל אישה צריכה להקפיד גם בבקרים ולא לשכוח למרוח המון איילינר שחור. בשיער רטוב ולוקים בהשראת הסטרייט סטייל האורבני עלו הדומגניות על סניקרס לבנות של נייקי ושקית פלסטיק ביד עם הכיתוב ״ המציאות שלי״ ובתוכה חטיף דוריטוס מקסיקני ובננה צהבהבה. בסיום התצוגה רימה יצאה לקהל כשהיא נושאת תינוק זעיר בידיה והדוגמניות המובילות כפיה לצדה.
אחרי שהציגה בשבוע האופנה בברלין, שני צימרמן, המעצבת שאחראית על התצוגה המסקרנת ביותר של השבוע העלתה קולקציה לא פחות ממושלמת בשיתוף פעולה עם התכשטינית קרן וולף. עם משחק שקיפויות נהדר לצד תכשיטי זהב מצלצלים שהשלימו את הלוק וחריזה מצוינת, צימרמן שיחקה יפה במגרש של הגדולים. כחול וכתום מעולם לא נראו כה טוב ביחד!
השנה ״מפעל הפיס״ העניק לכל אחד מהמעצבים הצעירים מעל למאה אלף שקלים ליצירת קולקציה יחודיית המתאימה לשבוע האופנה גינדי תל אביב, ומהעצבים מצדם צלחו במשימה. בני הזוג יען ותמר הציגו קולקציה ספורטיבית בשילוב של גווני פסטל לגברים וכובעי שרוך תרתי משמע למותג ״מוסלין בראדראס״ בנוסף אליהם בני הזוג ניר ורותם גואטה מהמותג ״האנה״ (או חנה, איך שתרצו) הפיקו קולקציה בסטנדרנט בינלאומי.
אחריהם הציגו בתצוגה משתופת סבינה מסייב ואווה על קנרש למותגים צבורי תעוצה קולקציות המקיפות את יומה של האישה המודרנית בשיק מדויק ולא מתאמץ. קנרש עם פרשנותה לבגדי ערב לבישים וסבינה עם בגדי קאזואל פרחוניים עם פשתן ומשי לצד דנים.
עידן לרוס כבש את לבבי עם תצוגה כלל עולמית; החל מהשראה מחדר המיטות, מוטיבים מעולם החי הפראי ועד לשמלות ערב מזמש ותחרה שחורה. הדגם האחרון והמרשים עוצב עבור ״קולגייט״ נותנת החסות של התצוגה, בהשראת ודיאו ארט שיצר אומן אהוב עלי במיוחד, אנדי וורהל.
הנשים של אוברזון הן עצמאיות, נחושות ובעלות נפש אפלה. גם הצטרפותה של מיכל וולמן לא הצלחחה להסתיר את אופיו המבוגר של המותג הותיק. היה שם שחור, רקדנית מלהקה קיבוצית שאיירה על לוח וקווים גאומטרים מעייפים. זאת בהחלט הייתה אחת מהקלוקציות החלשות שהוצגו באותו יום. נקודת אור אחת הייתה שמלת הכלה שהוצגה אחרונה עם הכיתוב ״רק התחתנו״.
ולסיום דודו בר אור סגרה בקוליות, כמו שרק היא יודעת בתצוגה מרגשת שכל הכנסותיה נתרמו למחלקת ילודים ופגיות בתל השומר בתצוגה הוצגו פריטים רבים עם מוטיבים חוזרים מהעולם הים תיכוני שמסביבנו כמו שימוש בבד הכפייה, ובעבודת תכשיטנות תימנית בעיצובים מתוחכמים למדי. מי שלא היה, לא ראה.
עד לשנה הבאה- הסטה לה ויסטה, בייבי!
צילומים: אור מני, עידו איז׳ק ואבי ולדמן.
Stylihista 